לקרוא בין השורות
הטרנד של מוצרי הבריאות הביא איתו מגוון רחב של מוצרים שמוצגים לנו כבריאים ומזינים.
לא זאת בלבד שכדאי לבדוק בעצמנו את רשימת הרכיבים, אלא שהרבה מהמוצרים אינם עוברים את מבחן הבריאות למרות התווית המשכנעת.
מאז סוף שנות התשעים מחויבות כל חברות המזון בישראל לפרסם את תווית המזון באופן גלוי וברור על גבי אריזות המוצרים.
בפועל מחייב החוק את היצרן לפרט רק חמישה נתונים: קלוריות (אנרגיה), חלבון, פחמימות, שומן ונתרן.
כל שאר הרכיבים הם לשיקולו של היצרן שרשאי ליידע את הציבור בתכונות מיוחדות שיש במוצר שלו, כמו הרבה סידן, סיבים או ויטמינים, ומנגד, מעט שומן רווי או כולסטרול.
חלק גדול מהרכיבים המוספים למוצרים משרתים אינטרס של היצרן- צבע מושך, חיי מדף ארוכים יותר או שמירה על מרקם מסוים אבל רק לעיתים נדירות מדובר בבריאות של ממש.
עם זאת מעט מדי אנשים טורחים לבדוק את רשימת הרכיבים, ואחרים אולי לא יודעים איך.
הנה כמה עצות ושמות של רכיבים שכדאי להכיר טרם הכנסנו את הקניות לעגלה:
1. יש משמעות לסדר הופעת הרכיבים ברשימה: ככל ששם הרכיב מופיע קרוב יותר לתחילת הרשימה, כך כמותו במוצר גדולה יותר. כך למשל במוצרים מקמח מלא חשוב לבדוק שאכן הוא מופיע בראש הרשימה ולא אחרי קמח לבן או רכיבים אחרים. פעמים רבות היצרן בוחר לציין שהמוצר "עם קמח מלא" ולא "מקמח מלא" ואז אין התחייבות לכמותו במוצר. עוד דוגמא היא המיצים הטבעיים: אם הרכיב הראשון הינו סוכר או מים, כדאי לחפש מיץ טבעי אחר...
2. כדאי לבדוק תמיד את כמות הנתרן במוצר, גם אין לכם בעיה בריאותית כלשהיא. תוספי מזון מסוימים כמו משפרי טעם וחומרים משמרים מכילים כמויות אדירות של נתרן שלא כדאי לצרוך. מוצרים דלי שומן פעמים רבות מכילים כמות גדולה מאוד של נתרן כדי לשפר את טעמם.
3. מוצרים שמצוין עליהם "ללא סוכר" ,כדאי לבדוק מה ממתיק אותם. סוכרוז, גלוקוז, פרוקטוז, דקסטרוז- הם כולם שמות של סוגי סוכרים. במקרה של ממתיקים מלאכותיים, כדאי לסנן את הגרועים שבהם דוגמת אספרטיים ואסולפאם K. אגב, פרט לחולי סוכרת, פעמים רבות החלופה לסוכר פחות טובה מהממתיקים הטבעיים דוגמת הדבש, מולסה, סילאן, לתת, סירופ חרובים וכו'.
4. שומן צמחי- לרוב הכוונה היא למרגרינה. מרוב הצמחים אפשר להפיק שמן, לא שומן (פרט לקוקוס, דקל ועוד כמה אחרים). השמנים הצמחיים המוכרים לנו ביותר הם שמן זית, סויה, חמניות, תירס וכו'. על מנת להפוך שמן צמחי כזה לשומן מוצק בטמפרטורת החדר, יש צורך בתהליך כימי בשם הידרוגנציה. בדרך למוצר הסופי הלוא הוא המרגרינה, נוצרות הרבה חומצות שומן מזיקות ולא בריאות מסוג טרנס.
כך שצירוף המילים "שומן צמחי" הוא בדרך כלל תוצר של תהליך מלאכותי ידי אדם, מזיק ומיותר.
5. סולפיט- חומר משמר. אינו מומלץ לאף אחד, ובמיוחד לא לסובלים מבעיות בכליות או בכבד, וילדים היפראקטיביים. בטווח המיידי הוא עלול לגרות את מערכת העיכול ואף לגרום להתקף אסטמה.
6. מונוסודיום גלוטמט MSG או621 E- מלח המיוצר מנתרן וחומצה גלוטמית והפך מפורסם לאחרונה עקב היותו מזיק. הוא משפר ומחזק את טעמם של מזונות, ונמצא בשימוש רחב במיוחד באבקות מרק ואוכל סיני. הוא נחשד כעלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, פגיעה בתאי המוח, אלרגיות,עלייה בכולסטרול ה"רע", בעיות עיכול ועוד. למרות שחשדות אלו טרם הוכחו מחקרית, ישנם אנשים רבים הרגישים לחומר זה (מה שנקרא גם "תסמונת המסעדה הסינית") וכדאי להימנע לחלוטין מהשימוש בו.
7. צבעי מאכל. קיימים סוגים רבים אך המסוכנים שבהם הם טרטזין, סנסט ילו, אדום אלורה, אינדיגו קרמין, אזורובין וצבע זהב (שבו צבועות הסוכריות לקישוט העוגה). רמת המודעות לעניין עלתה בשנים האחרונות ויש היום מוצרים עם צבעי מאכל טבעיים ולא מזיקים כך שאין שום סיבה לחשוף את עצמנו וילדנו לחומרים כל כך לא בריאים. לרשימה מלאה של צבעי המאכל ניתן לפנות אליי במייל.
8. המילים "עשוי מרכיבים טבעיים בלבד" אינן מספיקות כדי לסכם את איכותו התזונתי של המוצר. זה מאוד מטעה מכיוון שתחת הכותרת הזו נכללים רכיבים רבים שאמנם הם טבעיים, אך לא בהכרח בריאים.
לסיכום- המסקנה המתבקשת שוב, כמו תמיד, לנסות להמעיט במוצרים מעובדים ותעשייתיים ולהרבות במזונות חיים וטבעיים או כאלו שהכנתם בבית והקפדתם על איכות הרכיבים. ואם כבר מצאתם אם עצמכם מושיטים יד למוצרים המעובדים הניבטים אלינו מהמדפים, קחו אחריות על בריאותכם והעיפו מבט על מה הם מכילים.
לבריאות
© נכתב על ידי נירית לוי לדרר, נטורופתית N.D
