אוסטאופרוזיס זהו למעשה מצב שבו העצם חסרה בסידן וגם במינרלים נוספים המרכיבים אותה.
בהתחלה אוסטאופרוזיס לא מלווה בשום סימנים. ככל שהעצם נחלשת וצפיפותה יורדת, יכולים להופיע כאבים בעצמות ושרירים מתוחים באזור הכאב, כאבי גב כרוניים, ירידה בגובה, פציעות, שברים ספונטניים וחבלות כתוצאה מלחץ קל או נפילה.
מה הסיבות להתפתחות אוסטאופרוזיס?
השכיחות עולה עם הגיל, אבל ניתן לראות את המחלה נפוצה יותר בקרב נשים בגיל המעבר שהפסיק להן המחזור החודשי, או שעברו ניתוח להוצאת שחלות/ רחם, או גם נשים שמסיבה כשלהי הפסיק להן המחזור מוקדם יחסית. הסיבה היא ירידה חדה ברמות האסטרוגן שהגוף מייצר, והוא למעשה מעודד את בניית העצם.
אנשים רזים, ובעיקר נשים רזות בגיל המעבר, נמצאות בקבוצת סיכון היות ויצירת ההורמון אסטרוגן תלויה בנוכחות של רקמות שומן. מעבר לזה אנשים רזים מפעילים פחות לחץ על העצמות, דבר שיגרום לגוף "להשקיע" פחות בחיזוק העצם בהשוואה לאנשים כבדים יותר. גם פעילות גופנית משחקת תפקיד חשוב מכיוון שזו דרך טובה ליצור לחץ על העצמות ולחזק אותן.
תפריט דל בסידן, מינרלים וויטמין D , שהם חומרי הבניין של העצם, גם עלול להביא לירידה בצפיפות העצם.
דבר נוסף הוא חוסר בחומצת קיבה, כמו שנפוץ בקרב מבוגרים רבים. חוסר חומציות פוגע רבות בספיגת הסידן ומינרלים רבים נוספים, וגם גורם לבעיות עיכול רבות.
תרופות מסויימות כמו קורטיזון למינהו וגם תרופות לאיזון בלוטת התריס, גורמים לשינוי מאזן הסידן ולכן לפגיעה בעצמות.
מבחינת תזונה, גורמים משפיעים לרעה הם אלכוהול, עישון, קפה, קולה ומשקאות קלים, צריכה רבה של בשר, עודף מלח.
וכמובן, כמו בכל דבר, גם הגנטיקה שלנו, הלוא היא "ספר החיים" שלנו, תורמת את חלקה. לטוב או לרע.
אז איך מאבחנים?
טעות נפוצה היא לחשוב שרמת הסידן (Ca)בבדיקות הדם השגרתיות משקפת את צפיפות העצמות. ממש לא. מאחר והסידן הוא מינרל בסיסי, הוא משמש ככלי יעיל עבור הגוף לשמור על רמת חומציות תקינה בדם. החומציות בדם (לא להתבלבל עם חומציות במערכת העיכול!)היא דבר קריטי וראשון במעלה עבור הגוף.במילים אחרות, הגוף ידאג לרמת סידן תקינה בדם הרבה לפני שהוא יחשוב על העצמות. ובמידה ויהיה לו צורך, הוא פשוט יגייס סידן מהעצמות. לכן הדרך הטובה ביותר לבדיקת צפיפות העצם היא לבדוק את העצם בעצמה. בדיקה מקובלת ויעילה היא בדיקת רנטגן DEXA)) שניתן ומומלץ לעשות לכל מי שעבר גיל 60-65, גברים ונשים, ואפילו לפני כן אם הם מצאו את עצמם משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון. ככל שמגלים את המחלה מוקדם יותר כך קל יותר לטפל בה.
מוצרי חלב- מחזקים או מזיקים?
כל מה שקשור לבריאות העצמות מחייב התייחסות למוצרי החלב. זה אולי אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בנושא תזונה בריאה. מצד אחד מוצרי החלב מכילים כמות רבה של סידן, חלבון, מינרלים וויטמינים. המוצרים זמינים, טעימים וטבועים עמוק בתודעה שלנו מזה שנים. אבל מהצד השני ישנה גישה מנוגדת שטוענת שלא נועדנו כבני אדם לצרוך חלב של פרה אלא רק את חלב אימנו, ורק עד תום תקופת היניקה.מוצרי חלב ידועים כמגבירי ליחה, מעוררי אלרגיות אצל אנשים רבים וכן גם רגישות לסוכר החלב (לקטוז). במקרים רבים הפרות מקבלות אנטיביוטיקה על בסיס קבוע על מנת למנוע דלקות בעטינים כתוצאה מהחליבה הרבה, ואותה תרופה מגיעה כמובן גם לקרטון החלב שלנו. ובעניין הסידן- יש הטוענים שהפסטור של החלב הופך את הסידן לצורה שאינה זמינה לספיגה, ובכל מקרה ספיגתו נמוכה בגלל רמות גבוהות של זרחן: זרחן וסידן מתחרים על אותם אתרי ספיגה במעיים ולכן ככל שיש יותר זרחן כך פוחתת ספיגת הסידן.
עובדה מעניינת היא שדווקא בארצות שכל כך עשירות במוצרי חלב (כמו ישראל) ,שכיחות המחלה היא בין הגבוהות בעולם... חשבו על זה.
אחרי שהצגתי בפניכם את שני הצדדים, אני אוסיף שדעתי בנושא די תומכת בגישה המתנגדת למוצרי חלב,אם כי לא עד כדי התנזרות מוחלטת. אפשר בהחלט להנות מדי פעם מגבינה טובה או מעדן טעים אבל באופן יומיומי הנטייה שלי היא לצרוך מהם כמה שפחות, או לפחות לצרוך מוצרי חלב מעיזים או כבשים.
בכתבה הבאה אני אציג את ה"כללים" הטבעיים שהנטורופתיה מציעה כדי לצמצם את הנזק שנגרם לעצמות ולשמור על בריאותן בצורה הטובה ביותר.
נכתב על ידי נירית לוי, נטורופתית N.D
