()Rhea - דלקת בשלפוחית השתן
דלקת בשלפוחית השתן - CYSTITIS

באופן רגיל, לגוף יש מנגנוני הגנה רבים כנגד צמיחת חיידקים בדרכי השתן:

  • הזרם מהשלפוחית בזמן הריקון שוטף את החיידקים
  • פני השטח של השלפוחית הן בעלות תכונות אנטי חיידקיות
  • ה-PH  של השתן הוא בסיסי ולכן מעכב צמיחת חיידקים
  • הנוזל בערמונית מכיל חומרים אנטי חיידקיים
  • הגוף מפריש במהירות כדוריות דם לבנות שתפקידן לפקח על החיידקים
אולם זיהומים חוזרים עלולים להיגרם בגלל סיבות רבות כגון:
  • מבנה אנטומי לא תקין של דרכי השתן
  • אנשים המתקשים בריקון השלפוחית
  • אנשים שטופלו בקטטר במהלך ניתוח או לידה
  • חולי סכרת
  • בעלי כשל במערכת החיסונית
  • יחסי מין: ריבוי בני זוג , מין אנאלי או אוראלי
  • גברים בעלי ערמונית מוגדלת
  • אנשים הנוטים לייצר אבנים או חול בדרכי השתן
  • סרטן שלפוחית השתן
  • הריון
 סימנים קליניים
 
זיהום בדרכי השתן יכול להתקיים גם ללא סימנים קליניים, אך ברוב המקרים נראה סימנים כמו:
  • דחיפות ותכיפות במתן שתן
  • צריבה או כאב בשופכה או בשלפוחית השתן בזמן מתן שתן
  • כאב או לחץ בבטן תחתונה לא רק בזמן ההשתנה
  • מתן כמויות שתן קטנות לעיתים קרובות
  • שתן בעל צבע או ריח שונה מהרגיל, לעיתים אף עכור או דמי, לעיתים אף סימני מוגלה
  • עייפות וחולשה
  • חום וצמרמורות
  • PH חומצי של השתן
  • זיהום כלייתי עלול להיות מלווה בכאב באזור הכליות, אזור הצלעות התחתונות, בחילות והקאות
  • אצל ילדים וקשישים – חוסר תאבון, חום, אדישות, אובדן שליטה על סוגרים.
 אבחנה
האבחנה מתבצעת ע"י בדיקת שתן הנאספת מאמצע הזרם כדי שהשתן הנבדק לא יהיה מזוהם בחיידקים מהנרתיק או מקצה הפין. בבדיקה מיקרוסקופית בודקים נוכחות תאים, משקעים, חיידקים או מזהמים אחרים בשתן. בד"כ בבדיקה של השתן המזוהם יימצאו רמות גבוהות של כדוריות-דם לבנות ושל חיידקים. גידול השתן בתרבית יקבע את כמות החיידקים המעורבים, את סוגיהם, ואת רגישותם לסוגי האנטיביוטיקה השונים. לעיתים אצל נשים כדי למנוע את זיהום הדגימה יש לאסוף דגימת שתן ישירות מהשלפוחית ע"י צנתר.
במקרים חמורים יותר ניתן לבצע צילום כליות (עם הזרקת יוד) או אולטרסאונד של הכליות או אף ציסטוסקופיה (בחינת פנים השלפוחית ע"י החדרת מצלמה זעירה דרך השופכה).
האבחנה של זיהום בשלפוחית אינה מדויקת, מאחר שסימפטומים קליניים ונוכחות של כמויות ניכרות של חיידקים בשתן אינם בעלי התאמה טובה. רק אצל 60% מהנשים, הסובלות מסימפטומים טיפוסיים של זיהום בדרכי השתן יש רמות משמעותיות של חיידקים בשתן.
 
טיפול
 
הטיפול הקונבנציונאלי
 
בד"כ מתן אנטיביוטיקה – החוזק ואורך זמן הנטילה תלויים בעד כמה חמור הזיהום. יש מצבים בהם אף ניתנת אנטיביוטיקה באופן פרופילקטי – בד"כ לאנשים הסובלים מזיהום יותר מפעמיים בשנה.
לטיפול בתסמינים נותנים מגוון תרופות כמו אטרופין – להפחתת העוויתות בשרירים, או סדורל – להפחתת הכאב ע"י שיכוך הדלקת ברקמות הפגועות.
במקרים של בעיה מבנית או חסימות אף עושים ניתוח או מחדירים צנתר.
 
טיפול טבעי
תוכנית הטיפול כוללת המלצות בנושא תזונה, תוספים וסגנון חיים
 
דבר ראשון – מניעה:
  • שמירה על היגיינת האזור בעיקר לנשים:
    1. ריקון השלפוחית ושטיפת אזור הפירינאום לפני ואחרי קיום יחסים. כנ"ל לגבי הגבר.
    2. בגדים תחתונים רפויים, מכותנה מלאה ולהחליפם בתדירות גבוהה. לכבס בסבון עדין וללא בישום.
    3. ניגוב בכיוון הנכון (מפנים לאחור).
    4. שטיפת אזור פי הטבעת ולא ניגוב, אחרי יציאות.
    5. לא להשתמש בשטיפות פנימיות, דאודורנטים, קרמים וכו'.
  •  
     מכיוון שזיהומים חוזרים ונשנים מעידים גם על חולשה של המערכת החיסונית יש לחזק אותה ע"י אורח חיים נכון ובריא:
  1. שמירה על שעות שינה
  2. פעילות גופנית סדירה
  3. תזונה נכונה ובריאה:
  4. שתיית נוזלים מרובה- מים, חליטות צמחי מרפא, מיצי פירות וירקות.
  5. להפחית משקאות אלכוהוליים וקפאין
  6. להפחית מזון חריף
  7. להפחית צריכת סוכר, מזונות מעובדים, חומרים משמרים וצבעי מאכל המחלישים את מערכת החיסון
  8. להימנע מעישון הידוע כמעודד התפתחות בעיות בדרכי השתן, כולל סרטן שלפוחית השתן.
  • צריכת פרוביוטיקה – במיוחד לאלו הסובלים מזיהומים חוזרים ונשנים וטופלו בעבר באנטיביוטיקה.
  • כשחשים בצורך בהטלת שתן - לא להתאפק!
  • צריכת חמוציות – עוזר במניעה לכ- 30% מהנשים.
  • הפיכת השתן לבסיסי ע"י שתיית סודה לשתייה, או הפחתת מזון חומצי כמו בשר אדום, חומץ, סולניים, הדריים.
 טיפול:
  • שתיית כמות נוזלים מרובה. כשהזיהום לא חמור זרם השתן יכול לשטוף את החיידקים החוצה ומערכת החיסון תחסל את אלה שנותרו בגוף.
  • אמבט ישיבה עם צמחי מרפא לחיטוי והרגעת המקום – לבנדר, קמומיל, קלנדולה, הממליס וכדומה.
  • קומפרסים מקומיים או מריחת ג'לים/שמנים עם צמחי המרפא.
  • הפיכת השתן לבסיסי ע"י שתיית סודה לשתייה פעמיים שלוש ביום.
  • נטילת חמוציות ופרוביוטיקה בכמות גדולה.
  • נטילת ויטמין A, C, E – החשובים למערכת החיסון.
  • מגנזיום – להרגעת העויתות
  • אבץ – לעזרה בייצור נוגדנים וחיזוק המערכת החיסונית, וכן בסינרגטיקה שלו עם מגנזיום ועם ויטמין C.
 
דלקת בשלפוחית השתן היא זיהום בשלפוחית הנובע בד"כ מחיידקים אשר חדרו פנימה דרך פתח השופכה (ובאופן די נדיר גם דרך זרם הדם), כאשר השתן עצמו הוא סטרילי עד הגיעו לשלפוחית ולשופכה.
יותר מ- 85% מהזיהומים בדרכי השתן נגרמים ע"י חיידקים המגיעים מהמעיים או מהנרתיק – לרוב חיידק הקולי. מעבר חיידקים יכול להתרחש גם בזמן קיום יחסי מין – בד"כ חיידק הקלמידיה או מיקופלסמה.
הנטייה לזיהומים נפוצה בקרב נשים יותר מאשר גברים – (פי 10 בקרב ילדים ומתבגרים, פי 50 בגילאי 20 עד 50. ככל שמתבגרים, הזיהומים נעשים נפוצים יותר וההבדלים קטנים) וזאת בשל העובדה כי לנשים שופכה קצרה יותר ושרירי סוגר מועטים יותר, מה שמאפשר חדירה מהירה יותר של מזהמים אל מערכת השתן.
כחמישית מכל הנשים סובלות לפחות פעם בשנה מאי נוחות בדרכי השתן, 37.5 אחוזים מהנשים שלא סבלו מזיהום בדרכי השתן תפתחנה את התופעה בתוך 10 שנים, ול-2 עד 4 אחוזים מהנשים הבריאות כביכול יש רמות גבוהות של חיידקים בשתן, עובדה המציינת דלקת סמויה בדרכי השתן. באופן טיפוסי, נשים בעלות היסטוריה של דלקות נשנות בדרכי השתן סובלות מדלקת כזאת לפחות פעם בשנה. זיהומים נשנים בשלפוחית יכולים להוות בעיה רצינית, מפני שאצל כמחצית מהנשים תתעורר בסופו של דבר בעיה בדרכי השתן העליונות (בכליות (. זיהום נשנה בכליות יכול לגרום לנזק הדרגתי, שיביא להצטלקות, ואצל חלק מהחולות לאי-ספיקת כליות. 

 

 טיפול בצמחי מרפא
מאחר ומדובר במחלה המשלבת זיהום חיידקי, דלקת וחולשה של המערכת החיסונית נשתמש במספר קבוצות צמחי מרפא:
  • משתנים – לשם שטיפת כללית של דרכי השתן. צמחים משתנים נפוצים הם עלי שן ארי, זקן התירס, פטרוזיליה, סלרי, סרפד, ערער.
  • מחטאים – לחיסול החיידקים צמחים כמו אכיניצאה, קורנית מקורקפת ובת קורנית, ערער, לבנדר, ענבי הדב.
  • מרככים- במצב של דלקת לאורך זמן, הרירית יכולה להפוך ליבשה וקשה יותר ולכן פחות מוגנת, יותר מגורה. המטרה היא להרגיע, לרכך, ליצור ליחוך. מכיוון שהפרשת הרירית עובדת ע"י אפקט הרפלקס נדרשות כמויות לא גדולות של צמחי מרפא כמו – אלתיאה, שוש קירח, זקן התירס, פלנטגו (לחך).
  • מרגיעי עויתות – במקרים בהם יש כאבים חזקים אפשר להשתמש בצמחים אשר ירגיעו את העווית בשלפוחית השתן הגורמת לכאב- פואת הצבעים, מורן, ולריאן, gravel root,
  • משקמים – במצב כרוני של זיהומים חוזרים ונשנים, הרירית פגועה והמטרה היא לאחות, לשקם אותה. לכן מומלץ להשתמש בצמחים כמו לחך, שבטבט, סרפד, שוש קירח.