הפרעות שינה בקרב תינוקות וילדים בראייה משולבת
סינית ומערבית

בעיות שינה בילדים יכולות לכלול שלוש צורות הפרעה:

דיסומניה – זוהי הפרעה שכיחה הקשורה לבעיות בהירדמות או ביציבות השינה. במאמר זה נתמקד בעיקר בתופעה הזו.
היפרסומניה – תופעה הנצפית במתבגרים רבים ופירושה צורך מוגזם בשעות שינה.
פראסומניה – בעיות בהתעוררות ובמהלך השינה כמו למשל, הליכה או דיבור, חלומות בלהה, הרטבות לילה או בעיות תנועתיות בזמן שינה.
 
אמנם חלק מהפרעות השינה נובעות מבעיות מולדות או בעיות בריאותיות נרכשות, אותן יש לשלול באמצעות בדיקה רפואית על ידי רופא מומחה, אך חלק גדול של הפרעות השינה מיוחסות להרגלים לא מוצלחים שהילד רכש מינקותו. תגובות לא נכונות של ההורים לבכי התינוק יכולות לקבע דפוסי שינה בעייתיים.
לימודי רפואה סינית כוללים ידע מערבי וסיני נרחב הרואה בשינה כלי חשוב לאגירה ועיבוד הצ'י - אנרגיית הגוף.  למעשה, תהליך זה מתחיל עוד ברחם האם, אז התינוק ניזון מצ'י ההורים. העברת רעלים אל העובר דרך תזונה לקויה או עישון , חוסר אספקת רכיבים חיוניים הנובע מחוסר דם של האם או מצבי עצבות ועצבנות עלולים להשפיע על בריאות התינוק ובכללם דפוסי השינה הטבעיים שלו. תינוק שהוזן נכון אנרגטית צפוי להיות רגוע, חייכן ולהתייצב על שעות שינה קבועות מהר מתינוק שהאנרגיה ההורית לא הועברה לו כראוי. כמובן שאין להאשים את ההורים בהפרעות שינה של התינוק ולא תמיד הסיבה להפרעה קשורה לגורמים מולדים., אך בה במידה, אין ספק שהריון בריא עם שעות שינה ותזונה מספקת של האם  ותמיכה מצד בן הזוג הם מרכיב חיוני למצבו האנרגטי של היילוד.
 
במקרה שהתינוק נולד עם הפרעת שינה, יש לאפיין אותו אנרגטית. במהלך לימודי רפואה סינית לומדים המטפלים לבצע אבחון מפורט הכולל עיבוד מידע מערבי וסיני כאחד. תהליך האבחון כולל תשאול ההורים ואם הילד גדול דיו, אז גם תשאול שלו, ובנוסף, בדיקה פיזיקאלית של הילד הכוללת בדיקת לשון, בדיקת בטן, בדיקת מרידיאנים (ערוצי אנרגיה לפי הרפואה הסינית), שרירים וגורמים נוספים.
במידה ואיתרנו הפרעה אנרגטית בילד נוכל לתת לה מענה. כך למשל, אם הילד סובל מ"חום ורעילות" המתבטאים בפריחות, גרד עורי, תנועות יתר בזמן השינה, הזעה מפושטת, בכי והתעוררות בתדירות גבוהה, עצבנות ורגישות יתר, הרי שהטיפול יתמקד בפיזור "החום" של הילד דרך פעולות חיצוניות ופנימיות. ברמה החיצונית נוכל להוריד מעט את טמפרטורת החדר ולדאוג לבגדים קלים.
 
הטיפול היותר משמעותי הוא הטיפול הפנימי. בילדים קטנים מקובל להשפיע דרך תזונה אך לפעמים נחוצה השלמה של צמחי מרפא המתאימים לגיל הילד. במקרה שהילד ניזון עצמאית ניתן להתאים לו תזונה הרלבנטית לסיבת הבעיה. למשל במצבי "חום" (והכוונה לא לעליית חום גוף הילד אלא לתסמינים המאפיינים חום) נשלול מתזונתו מזונות מחממים כמו צבעי מאכל מסוימים, מטוגנים וחטיפים שונים אך נוסיף צמחים מקררים כמו קמומיל ומנתה. אם הילד סובל מחוסר דם מולד או נרכש, נזין את הילד במזונות מחזקי דם כמו עדשים אדומים ועגבניות ונוסיף צמחים כמו ג'ינג'ר או פטל. מידע זה נרכש על ידי לימודי רפואה משלימה וגם כאן ברור שיש להתאים את התזונה להרגלי החיים של הילד משום שהוא יסרב לאכול מזון שאינו מתאים לו.   כאשר מדובר ביונק, יש לבצע את האיזון האנרגטי דרך תזונת האם.
 
מובן שבכל ילד, ובעיקר בילדים קטנים ותינוקות, יש לשלול גורמים אובייקטיביים כמו תנאים לא נוחים של החדר (למשל טמפרטורה, תאורה, תמונה מפחידה), רעב, גזם, עווית מעיים, בקיעת שיניים ובעיות גרד בעור.
 
גם כאשר הבעיה נובעת מהפרעה אנרגטית או פיזיולוגית יש לתת את הדעת להרגלי השינה של הילד. ילד שהורדם כל חייו על הידיים או במיטת ההורים רכש הרגלים שיקשו בהמשך על ההורים ועליו לסגל את הדפוסים הנכונים. לכן, הרגלי השינה צריכים להתקבע כבר מתקופת הינקות ולכלול סדר יום, טקס שינה והתייחסות עקבית של ההורים.
 
כאשר ההורים לא עקביים הם מוותרים לילד, נכנעים לו לאחר בכי ממושך ונשארים עימו חלקי לילה ארוכים או מאפשרים לו לשון במיטתם (והכוונה לא לאירוע כזה או אחר שיכול להיות נחמד אלא למצב קבוע), הילד לומד שניתן לכפות על ההורים את דרישותיו ומנצל אותם. כל תינוק בוחן כיצד ההורים מגיבים ולומד לפעול בהתאם. אם התגובה של ההורה תהיה אוהבת אך אסרטיבית, הילד ילמד במהרה על מה הוא יכול להתמקח ומתי עליו לשון. חוסר עקביות של ההורים יכול לבוא גם לידי ביטוי כאשר ההורה מחבק את הילד אך כועס עליו בו זמנית בשל השעה המאוחרת. מסרים כפולים עלולים לבלבל את הילד ולהחמיר את הפרעות השינה שלו.
 
באשר לסדר היום, כאשר ילד לומד את זמני הארוחות, ובגיל מבוגר יותר גם את האחריות בהכנת שיעורים, זמן פנאי ומקלחת של הערב, לא תהיה בעיה להרגיל אותו גם לשעות שינה קבועות. את ההרגלים לסדר יום יש להתחיל כבר בגיל חצי שנה או קודם ולהתאימם לצרכים המשתנים.
 
טקס השינה הוא חלק חשוב מסדר היום. הוא מגדיר לילד גבולות ברורים בין היום ללילה. הטקס מאפשר להורים ללוות את הילד עם תחושת ביטחון לקראת שנתו. טקס מעצם הגדרתו, חוזר על עצמו מידי לילה ובסופו הילד הקטן נרדם. הטקס מתחיל בארוחת ערב ומקלחת, מפגש משפחתי וכניסה למיטה, שם הוא יכול לכלול שיר, סיפור, שיחה קצרה, עיסוי או שיאצו, חשוב שבתום הטקס הילד ימצא את עצמו נרדם במיטתו ולא על הידיים או מול טלביזיה.
 
לסיכום
שינה היא חלק חשוב מסדר היום של הילד וחיוניותה לאיזון הפיזי, אנרגטי ונפשי של הילד ידועה. כדי לאפשר לילד הרגלים בריאים כבר מגיל צעיר, דבר שישפיע רבות על התפתחותו ועל דפוסי השינה שלו בבגרותו, יש לשלול הפרעות הנגרמות מסיבות אובייקטיביות וכאילו הנגרמות על רקע הרגלים לקויים. הטיפול בהרגלים התנהגותי וכולל הדרכת הורים בעוד שהטיפול בבעיות הבריאותיות משולב וכולל התייחסות רפואית, הנחיות תזונה ולעתים גם צמחי מרפא או שילוב שיטות טיפול נוספות כמו מגע (שיכול לבוא דרך ההורים).

 

 

 

מאת: ד"ר ניר עמיר, מייסד ומנהל אקדמי של מכללת תמורות ומנהל המחלקה לרפואה אלטרנטיבית לילדים בבית החולים וולפסון
 
שנת הילד היא אחד התנאים החיוניים להתפתחותו. בחודש הראשון התינוק ישן כשני שליש משעות היממה ובהדרגה, לקראת הנערות, משך השינה מתקצר לשליש יממה. מחקרים רבים עוסקים בחשיבות השינה ולמרות שעדיין רב הנסתר על הגלוי, קיימת הסכמה כללית שהשינה חיונית להתפתחות רמת הקשב, יכולת הלמידה והזיכרון בצד תפקידים אחרים כמו גדילה, בשלות המערכת החיסונית וחילוף חומרים.
השינה מועילה לא רק לילד אלא גם להורים, הנדרשים לשון פחות זמן, ובכך מספקת להם זמן פנאי המשפיע גם על דפוסי המשפחה כולה.  גם אם הילד ישן את כל השעות המומלצות, תתכן שיש לו הפרעת שינה. איכות השינה נמדדת לא רק במספר השעות שהילד ישן אלא גם באופן ההתעוררות: אם הילד מתעורר נרגן, ישנוני ומבולבל יתכן שהשינה לא היתה מספקת ומרעננת. ילד שישן טוב צריך להתעורר שמח, לצאת בקלות ממיטתו ולהיראות רענן ומוכן לקראת משימות היום.