החרוב משתייך למשפחת הקטניות, והוא אחד הפירות העשירים ביותר במרכיבים חיוניים,
עד כי ניתן להתקיים רק מחרוב תקופה ארוכה יחסית! דוגמא טובה לכך הוא סיפורו הידוע של רבי שמעון בר יוחאי, שניזון מחרובים בלבד במשך שנים ארוכות לאחר שנמלט והסתתר במערה מפני הרומאים.
החרוב משביע ומשמש מקור טוב לחלבון צמחי. כמות השומן בו היא נמוכה מאוד, וכמו רוב הצמחים הוא אינו מכיל כולסטרול בכלל. תכולת הסוכר הטבעי בו גבוהה יחסית, אך כמות הסיבים התזונתיים בו כל כך גדולה, שהיא ממתנת את קצב כניסת הסוכרים לדם וגורמת לתחושת שובע.
יש בחרוב גם ויטמיני C, Bומינרלים חיוניים כמו סידן, זרחן, אשלגן, מגנזיום וברזל.
אגב, בדרך כלל החרוב הוא אורגני, אלא אם כן ספג ריסוס ממטעים סמוכים.
כבר בימים עברו היה ידוע החרוב כתרופה יעילה נגד שלשולים, וזאת בשל תכולת הפקטין הגבוהה שלו וגם בשל חומרים מכווצים הנקראים טנינים.
מלבד זה, הוא תורם אנרגיה זמינה, משפר ריכוז וזיכרון, מקל על צרבות,מכייח ליחה וטוב למחלות דרכי הנשימה.
שתיית תה מזרעי חרובים עוזרת לסוכרת: לבשל 50 גר` זרעים בליטר מים משך שעה. לסנן ולשתות 2-3 כוסות ביום.
ה"דבש" של החרוב טוב לפצעים בפה ובלשון (אפטות) במריחה ישירה.
מהחרוב מכינים גם בין השאר אבקת חרובים, שדומה בצבעה לקקאו אך מתוקה ממנו (עד כי אין צורך בהוספת סוכר). בתהליך הכנת האבקה מוציאים את הזרעים, שוטפים ומייבשים את החרובים, קולים אותם מעט ואז טוחנים אותם לאבקה דקה. זה אמנם לא כמו לאכול את הדבר האמיתי (מבחינת הערכים התזונתיים), אבל בהחלט תחליף טוב לאבקת קקאו בהכנת עוגות, מאפים וממתקים שונים.
למה זה כדאי?
בניגוד לקקאו, החרוב אינו מכיל קפאין. המשמעות היא שבשימוש בו מונעים מהגוף לא רק תלות בחומר הממכר, אלא גם את תהליך פירוק הקפאין, שגורם לאיבוד סידן, לכיווץ העורקים ולהגברת קצב הלב והאדרנלין.
קפאין אינו מטיב עם אנשים הסובלים ממיגרנות וכאבי ראש וגם אינו מומלץ לילדים היפראקטיביים.
בנוסף, קקאו עלול לגרום לאלרגיה ולפצעי בגרות אצל מתבגרים.
אגב, אין הכוונה לשוקולד חרובים שמגיע בטבליות או לממרח חרובים קנוי, שכן הם מכילים כמות גדולה של שומן צמחי מוקשה, סוכר ועוד רכיבים שנוספים בתהליך העיבוד. עדיף להכין מאבקת החרובים כל מיני מאפים וממתקים תוצרת בית.
הנה 3 מתכונים מוצלחים:
כדורי חרובים.
חומרים:
1 כוס אגוזי מלך לא קלויים
1 כוס גרעיני חמנייה לא קלויים
10 תמרים מסוג מג'הול
1/3 כוס אבקת חרובים
קורט מלח
הכנה: טוחנים במעבד מזון את האגוזים טחינה דקה ומוסיפים את כל יתר החומרים.
יוצרים צורות של כדורים קטנים (אפשר לגלגל אותם באבקת חרובים או קוקוס), ותקועים בתוך כל אחד מהם שבר של אגוז.
שוקו חרובים
מערבבים בסיר כוס חלב/ חלב סויה או מים (או חצי-חצי) עם כף אבקת חרובים. מוסיפים כפית תמצית וניל טבעית ומעט סוכר חום אם רוצים. מביאים לסף רתיחה תוך כדי ערבוב ומגישים חם.
עוגת שוקולד חרובים:
חומרים:
1/2 1 כוסות קמח מלא (או חצי-חצי)
1/4 כוס אבקת חרובים
1 כפית אבקת סודה לשתייה
3/4 כוס סוכר חום (אפשר 1/4 כוס סירופ חרובים + 1/2 כוס סוכר חום)
2 ביצים
1 כוס חלב או תחליף, או מיץ תפוזים טרי
1/2 כוס שמן מכבישה קרה - עדיף קנולה
1 כפית תמצית וניל טבעית
לפי הטעם: אגוזים קצוצים, קינמון, ציפורן, זנגביל, קליפת לימון מגוררת, צימוקים וכו'.
הכנה:
מערבבים את החומרים היבשים, מוסיפים לתוכם את החומרים הרטובים ובוחשים היטב.
יוצקים את הבלילה לתוך תבנית משומנת ומקומחת (קפיצית בקוטר 26 או מרובעת בגודל צלע כ-30 ס"מ) ואופים בחום בינוני כ-20 דקות או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי.
- מומלץ לצפות את העוגה בציפוי לפי טעמכם (שיהיה יחסית נוזלי) כדי שהטעם והלחות ייספגו בעוגה, שלבדה יוצאת מעט יבשה.
