קצת רקע:

איך הגוף מפיק אנרגיה?
התהליכים הפיזיולוגיים בגוף האדם צורכים אנרגיה כימית, שמקורה הבלעדי הוא חומר הנקרא        ADENOSINE TRIPHOSPHATE   - ATP.בחיי היומיום לא נוהגים להביע את ערכי האנרגיה בכמויות של ATP, אלא בערכים של קלוריות.תהליך הבניה של ה-ATP צורך אנרגיה, שמקורה בפירוק חומרים בשלושה מסלולים שונים של תגובות כימיות שחלות בתוך תאי הגוף. שלושת המסלולים מכונים מטבוליזם.שניים מהמסלולים לא דורשים חמצן ולכן הם אנאירובים, ואילו השלישי הוא אירובי- דורש נוכחות חמצן ומסתיים בנשימה.הדלק המטבולי שלנו- כלומר החומרים המפורקים באותם מסלולים הם הפחמימות, השומנים והחלבונים.

איך מתרחש תהליך שריפת השומן?
הטריגליצרידים הם מצבור האנרגיה העיקרי בגוף, והם מספקים כמחצית מתצרוכת האנרגיה של הגוף בהפוגות שבין הארוחות, וכמות זו עולה בזמן צום. הם משמשים כ"דלק" כמעט בכל התאים, מהווים מקור אנרגיה מועדף של שריר הלב ומנוצלים במידה רבה גם ע"י שרירי השלד.
טריגליצריד אחד בנוי מ-3 חומצות שומן וגליצרול.כדי הגוף יוכל להשתמש בשומן הזה, או "לשרוף" אותו, הטריגליצריד חייב להתפרק קודם ליחידות הכימיות הבונות אותו.השומן מאוחסן בשלמותו בתוך התא, אבל צריך אנזימים מיוחדים שיאפשרו לו לעבור דרך קרום התא.האנזים HSL נמצא בתוך התא והוא אחראי לפרק את הטריגליצריד לפני שהוא יוצא מהתא למטרות אנרגיה. הוא כמו "שומר היציאה".האנזים ליפאז נמצא בדופן רקמות שומניות בעיקר והוא אחראי על פירוק הטריגליצריד לפני שהוא נכנס לתא למטרות אחסון. הוא "שומר הכניסה".

מה מעודד אחסון שומן (טריגליצרידים) ברקמות?
רמות גבוהות של אינסולין יגרמו להפעלת האנזים ליפאז ולכן גם להשמנה.רמות נמוכות של האנזים HSL יגרמו לכך שפחות שומן יצא מהתאים למטרות אנרגיה. 

מה מעודד פירוק שומן למטרות אנרגיה (שריפת שומן)?
* רמות נמוכות של אינסולין* כאשר יש פירוק גליקוגן ("מחסן האנרגיה" של הגוף. זהו מבנה צפוף של הרבה יחידות גלוקוז )* הורמוני סטרס כמו קורטיזול שמופרש בזמן פעילות גופנית. לאחר פירוקן ויציאתן מהתא, חומצות השומן נישאות בדם כשהן קשורות לחלבון אלבומין ומשתחררות ממנותוך שהן נספגות ברקמות. בהגיען למיטוכונדריה (אתר הנשימה של התא) הן עוברות מספר תהליכים כימיים אשר בסופם יהיה שחרור של אנרגיה וייצור ATP.כך הן בעצם "נשרפות" ומאפשרות לגוף להשתמש באנרגיה הרבה האצורה בהן.



 
שבירת מיתוס
שריפת השומן מתחילה רק אחרי 20 דקות של אימון אירובי.
 
לא נכון. שריפת השומן מתחילה כבר מהדקה הראשונה של האימון, רק שהיחס בין השומן, הפחמימות והחלבון משתנה בהתאם לעצימות האימון ולתצרוכת החמצן.
באימון עצים מאוד % השומן הנשרף יהיה קטן יותר בהשוואה לאימון בעצימות בינונית או נמוכה,
אבל הכמות האבסולוטית של השומן שיישרף באותו פרק זמן יהיה גדול יותר באימון העצים
(בנוסף לפחמימות וחלבונים).
כאשר צריכת החמצן היא 65% מתצרוכת החמצן המרבית (Vo2Max) זה המצב שהגוף שורף הכי הרבה שומן באופן יחסי לשאר מקורות האנרגיה בהם הוא משתמש. כלומר- באימון בעצימות בינונית-גבוהה.
מכל מקום, יש אכן עלייה ב% השומן שיישרף אחרי 20 דקות פעילות מכיוון שכמות הגליקוגן בשלב הזה כבר הידלדלה.


 
מה תפקיד הקרניטין בשריפת השומן?
השימוש בחומצות השומן חייב לעבור דרך חומר ביניים (אצטיל קו אנזים (A  שנוצר במיטוכונדריה.תפקידו של הקרניטין הוא להעביר את חומצות השומן החופשיות אל תוך המיטוכונדריה.או במילים פשוטות הקרניטין "מושך" את חומצות השומן אל המקום בו הן יכולות "להישרף" ולהפוך לאנרגיה. כל התהליך קורה בעיקר כשצריכת החמצן מוגברת, כמו בפעילות גופנית.היום יודעים שמחסור בקרניטין עלול בין השאר לגרום הצטברות שומן בשרירי השלד, לב וכבד ולירידהברמת האנרגיה. מקורות במזון:מלבד כתוסף מזון, אפשר למצוא ל-קרניטין גם בבשר אדום, מוצרי חלב, דגים, עוף, טמפה,חיטה, אספרגוס, אבוקדו, חמאת בוטנים. תופעות לוואי אפשריות:למרות שקרניטין לא אמור לגרום לתופעות לוואי כלשהן, מינון של למעלה מ-5 גרם עלול לגרום לשלשול.תופעות לוואי נדירות הן הגברת תיאבון, אודם, ריח גוף לא טוב, בחילות, הקאות, התכווצויות שרירים. מינון:2-6 גרם ליום, לא יותר מ-2 גרם בלקיחה אחת כי יותר מזה פשוט לא נספג במעיים. למי לא מומלץ?נכון להיום אין מספיק מידע לגבי האינטרקציה של הקרניטין בנשים הרות לכן מומלץ להימנע.
 
 
ל-קרניטין למטרות הרזיה ושיפור ביצועים ספורטיביים
ל- קרניטין זוהי חומצה אמינית לא הכרחית, דומה במבנה הכימי שלה לכולין .היא מהווה בין השאר קו-פקטור הכרחי לחמצון חומצות שומן חופשיות לאנרגיה-תהליך שמתרחש במיטוכונדריה.במילים אחרות- ל-קרניטין עוזרת לגוף להפוך שומן לאנרגיה, שלרוב מנוצלת לפעילות השרירים.מאותה סיבה נוטים גם לייחס לה תועלת בשיפור סיבולת לב- ריאה והישגים אירוביים.כיום מקובל לקחת תוסף מזון של קרניטין להגברת שריפת השומן בזמן פעילות גופנית, מתוך מחשבה שאם כמות הקרניטין החופשית בדם תגדל, כך יוגבר תהליך שריפת השומן.למרות מה שידוע על פעילות הקרניטין בגוף בזמן מאמץ גופני, הדעות חלוקות בעניין היעילות של לקיחת קרניטין בתוסף מזון למטרות הרזיה ושיפור ביצועים ספורטיביים.מחקרים שנעשו בנושא הציגו מסקנות שונות ולא חד משמעיות לגבי יעילותו, בעוד שבחנויות התוסף הזה נמכר כהבטחה מפתה שכמעט אי אפשר לסרב לה.מניסיוני האישי בשימוש בקרניטין במטרה לשפר את סיבולת לב-הריאה בזמן ספורט, אני יכולה להעיד שבמהלך השנתיים בהן השתמשתי בתוסף היה שיפור די משמעותי.אבל לא נשכח שבכל תוסף מזון או תרופה, ישנו גם האפקט הפסיכולוגי שעושה את הערך המוסף לפעילות הפיזיולוגית.לכן דעתי האישית בשאלה האם להשתמש בקרניטין למטרות שהוזכרו, היא פשוט לאמץ את דרך הניסוי והטעיה. אם יש לכם עניין בשיפור יכולות ספורטיביות או בהגברת שריפת השומן בזמן מאמץ גופני אירובי, יתכן שהקרניטין יוכל לסייע קצת.הוא בטוח יחסית לשימוש ותופעות הלוואי בו הן נדירות .