מהי פסיכותרפיה גופנית          
 
בהתפתחות הפסיכותרפיה לאורך השנים ובתרומתו הגדולה של פרויד לתהליך הפסיכותרפויטי, נשכח הגוף.
פרויד עצמו בתחילת דרכו נתן לגוף מקום של כבוד וטען כי "האני" של האדם הוא קודם כל גופני. יצרים, תחושות ותפיסות. אולם בהמשך הדרך ניסה לקבע את הפסיכואנליזה כמדע אובייקטיבי ואז נזנחה ההתייחסות לגוף.
​עם השנים, ובמיוחד בתקופתנו, מתגלה מחדש הקשר העמוק בין גוף ונפש. בעוד ה"מיינד" שלנו יכול לנתח, לחפש את ההיגיון, יכול לשכוח, להתנתק, להדחיק ולצמצם מחשיבותם של אירועים רגשיים, הגוף זוכר ומדבר. פרפרים בבטן, קשיי שינה, שרירים מכווצים, ועוד, ידאגו לסמן לנו שאנחנו מגיבים יותר ממה שהיינו רוצים. הפסיכותרפיה הגופנית החזירה את הגוף לחדר הטיפולים.

באופן זה הפסיכותרפיה הגופנית מאפשרת לעשות שינוי בצורה מהירה ויעילה יותר. במקום בו נגמרות המילים, או החזרה לגוף תיתן את התשובה.  הגוף הוא האותנטי, הוא מהווה מקור מידע חשוב על מצבו של המטופל דרך שפת הגוף שלו, הסימפטומים הגופניים והאוירה הרגשית שהוא יוצר.

שפת הגוף יכולה להיות תנוחת הישיבה – מתרווחת, מפושטת, מכווצת, הדרך שבה נוצר קשר עין, צורת העמידה ומנח הגוף – כתפיים כפופות אל מול חזה זקוף ובולט.

הסימפטומים הגופניים מעידים על נפש המטופל – בעיות עיכול יכולות להצביע על קושי בעיכול חוויות, בעיות מפרקים על נוקשות מחשבתית, טפילים בגוף (קנדידה, תולעים, הליקובקטר פילורי) על עניני גבולות.

המעניין ביותר הוא האוירה הרגשית הנוצרת. זהו מידע חמקמק אשר מצריך תשומת לב והקשבה פנימית כדי לזהות מה מתחושות המטפל שייכות אליו ומה שייך לאוירה שייצר המטופל. למשל חרדה שפתאום עולה, תחושת כעס, עייפות, תחושת כיווץ. דרך תחושות אלה שמזהה המטפל ניתן ללמוד רבות על התחושה שיוצר המטופל בסביבתו ועל כן על התגובות שמקבל.

זהו החלק ההתייחסותי של הטיפול. הגישה ההתייחסותית מדברת על החוויה הסובייקטיבית בנוכחות אדם אחר. על אמון ויצירת קשרים ואיך אנחנו מרגישים בתוכם. איך אנחנו חווים את עצמנו במפגש עם האחר.

בשנים האחרונות הצטברו עדויות מחקריות אשר מצביעות על יעילות הטיפול באמצעות פסיכותרפיה גופנית במגוון קשיים רגשיים שביניהם דיכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך, הפרעות אכילה ועוד.

הטיפול מתבצע באמצעות שיחות, ככל טיפול פסיכותרפי, אך עם חיבור של המטופל אל גופו ואל חוויתו הגופנית, הן במהלך הטיפול והן בחיי היום יום.


רוצה לשאול? להתייעץ? מוזמנ.ת לפנות אליי


מה ההבדל בין פסיכולוגיה ופסיכותרפיה?

פסיכולוגיה
 תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש וההתנהגות. מטרות הפסיכולוגיה הן לתאר, להסביר, לנבא ולשלוט על ההתנהגות.
העוסק בפסיכולוגיה מכונה פסיכולוג. ישנם סוגי פסיכולוגים שונים: חוקרים, קליניים, התנהגותיים, קוגניטיביים, רפואיים ועוד.
פסיכולוגים קלינים עוסקים בעיקר בתחום הטיפולי. פסיכולוגיה קלינית היא אחד מענפי הפסיכולוגיה המוכרים ביותר, המתמקד בהבנת קשיים רגשיים והתנהגותיים וטיפול בהם.

פסיכותרפיה
מקור המילה ביוונית: פסיכו - נפש, תרפיה – טיפול.
זהו שם כללי לכלל שיטות הטיפול הנפשי, טיפול במשברים, בהפרעות ובמצוקות נפשיות באמצעים שונים.
שיטות הטיפול הפסיכותרפי הן מגוונות ואף על פי שגישות הטיפול שונות זו מזו, כמעט כולן חולקות רכיבים טיפוליים משותפים שתורמים להצלחת הטיפול.
  • רוב שיטות הטיפול נעשות באמצעות קשר מילולי בין המטפל למטופל.
  • כל שיטות הטיפול עובדות עם יחסי ההעברה הטיפוליים. ההתבוננות על התגובות והרגשות המתפתחים בקשר עצמו בין המטפל למטופל,
  • בכולן קיימת הברית הטיפולית – יחסי האמון והקרבה שנוצרים בין המטפל למטופל. יחסים המבוססים על הקשבה ואמפתיה, הכלה ופרשנות המסייעים למטופל לחשוף את עולמו הפנימי, להבינו, להבין את מניעיו ואת דרכי התמודדותו, לשקול אלטרנטיבות, ומכאן גם מסייע לו ליצור שיפור בעצמו ובחייו.

פסיכותרפיה גופנית

phone, phone, contact, telephone, support, call
הפסיכותרפיה הגופנית היא ענף בתחום הפסיכותרפיה, המטפל במגוון רחב של סימפטומים וקשיים רגשיים.
הפסיכיאטר ג'רום פרנק הגדיר פסיכותרפיה
 כמערכת יחסים מרפאת תוך שימוש בשיטות מוסכמות חברתיות. 

הייחודי בפסיכותרפיה גופנית הוא כי הטיפול משלב בין גישות ואמצעי טיפול שונים, הן בשיח ובתקשורת מילולית, והן בהתייחסות לפן הגופני.
פסיכותרפיה הגופנית מדגישה את חשיבות החוויה הגופנית ומשתמשת בה כאמצעי להבנת עולמו הפנימי של המטופל.